מקור השם ומשמעותו

בהזדמנויות שונות, נהג הרבי להתייחס לשמותיהם הפרטיים של רבותינו נשיאינו, ואף לבאר אותם. כמו כן הסביר את משמעות השמות ב"משפחת בית הרב" האישית שלו: שמה של רעייתו הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע, שמות הוריו הרה"ק רבי לוי יצחק והרבנית מרת חנה ע"ה, שם אחיו ר' ישראל ארי' לייב ע"ה, ועוד.

השם מנחם מענדל הופיע לראשונה בחסידות חב"ד ליובאוויטש, כאשר ביום ראשון כ"ט אלול ה'תקמ"ט, נולד בן לר' שלום שכנא ולרבנית מרת דבורה לאה אלטשולר. אם התינוק היתה בתו של כ"ק אדמו"ר הזקן, והשם שניתן לו בברית המילה היה מנחם מענדל ע"ש מורו ורבו של הסב הגדול, רבי מנחם מענדל מויטבסק. ביום ג' תשרי, צום גדליה ה'תקנ"ג, בהיותו בן שלוש נפטרה אמו, ועל פי בקשתה האחרונה הוא עבר להתגורר ולגדול אצל סבו שחבבו מאוד.

 

השם מנחם מופיע במקורות מספר פעמים:
  1. מנחם בן גדי, מלך על ממלכת ישראל, כמסופר בספר מלכים פרק ט"ו: בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה, לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה:  מָלַךְ מְנַחֵם בֶּן גָּדִי עַל יִשְׂרָאֵל, עֶשֶׂר שָׁנִים בְּשֹׁמְרוֹן.
  2. מנחם, היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות. הוא היה בן זוגו של הלל הזקן ושימש כאב בית הדין.
  3. מנחם בן יעקב אבן סרוק, היה בלשן יהודי שחי בספרד בתור הזהב. מובא רבות בפירושי רש"י על התורה.
השם מענדל היה שם נפוץ באירופה, בעיקר ביהדות אשכנז. המילה עצמה בשפת האידיש היא תרגום של 'שקד' = מַנְדְל. שמות משפחה גם נקראו בשם זה. פעמים רבות היה זה גם שם חיבה או שם קיצור למי שנקרא בשם מנחם.

בהזדמנות מסויימת העיר הרבי בנוגע לאיות שמו האישי כי "מענדל" צריך להיות דוקא בעיין, שהרי הוא על שם הצמח צדק, וכך כתב: "מהנכון שבמקום שכותבים שמי, יכתבו מענדל מלא בעי"ן"; "זה מכבר ביקשתי, שיעוררו מהמזכירות אשר השם מענדל צריך להיות כתוב בעי"ן כמבואר בספרי שמות, ובעיקר כי כן כותב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (בגימטריא מנחם מענדל) ובטח יתקנו זה"; "על פי רוב נהג הצמח צדק לחתום בשמו הראשון בלבד, אולם באותם מקומות שחתם בב' שמותיו רואים ששמו השני הוא ללא יו"ד".