מעלת נתינת שם ע"ש הצדיק

אמרו חז"ל במסכת ברכות "שמא גרים", כלומר, שם האדם משפיע על מהותו ותכונותיו. לכן קריאת השם לרך הנולד על שמו של אדם צדיק משפיעה לטובה על התינוק למשך ימי חייו. וכן מצינו במדרש תנחומא (פרשת האזינו סימן ז): "לעולם יבדוק אדם בשמות, לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע כמו שמצינו במרגלים".

ואכן מובא בכתבי האריז"ל (שער הגלגולים) שכאשר האדם נולד, ואביו ואמו קוראים לו בשם, השם העולה בדעתם אינו אקראי, אלא הקב"ה משים בפיהם את השם כפי שורש נשמתו של אדם זה. וכך כתב הרבי ב'אגרת קודש' ביום ג' טבת ה'תשי"ב:

"בעצם הענין – הנה נתינת השם בכלל דבר גדול הוא ואחריות גדולה בדבר, וכמבואר בכ"מ בדא"ח שהשם הוא הצינור דרך בו נמשך חיות והשפעה להדבר הנקרא בשם זה (וראה באריכות של"ה בהקדמה בית אחרון, תניא שער היחוד והאמונה ספ"א, לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי פ"ב, ובכ"מ) ולכן איתא בכתבי האריז"ל: כאשר נולד האדם וקוראים לו אביו ואמו שם .. הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא, עכ"ל (ספר הגלגולים הקדמה כג, עמק המלך שער א' ספ"ד, אור החיים דברים כט, יז).

 

המנהג לקרוא לילדים בשמותיהם של רבותינו נשיאינו, הוא מנהג שורשי מקדמת דנא אצל חסידי חב"ד ליובאוויטש, וכפי שנהוג גם בקהילות ישראל רבות.

שלמה המלך אומר במשלי (י, ז) "זכר צדיק לברכה", וביארו ע"ד הדרש, שהזכרת שם צדיק, מביאה ברכה למי שנקרא בשמו, משום ההארה שמקבל מנשמת אותו צדיק, באמצעות החיבור לשמו. ולכן מעלה גדולה היא לקרוא לרך הנימול בשמו של צדיק, כי סגולותיו ומעלותיו של הצדיק מושפעות אל נשמת האדם הנושא את שמו. ומטעם זה נהוג בעם ישראל לקרוא לתינוק שנולד בשמותיהם של אבותינו הקדושים, צדיקי ישראל שבכל הדורות.

הרבי עצמו התייחס לזה כמה פעמים. כך לדוגמא: "ידוע מענה כ"ק מו"ח אדמו"ר בכגון דא שאינו מתערב בענינים אלו [של נתינת השם. המעתיק]. והוא מובן ע"פ מה שכתוב בכתבי האריז"ל .. אשר מלמעלה ניתן לההורים הרעיון איך לכוון לשם הבן או בת הנולדים, שם השייך לנשמה זו. (אגרות קודש כרך ט' עמוד קלו); "מזל טוב להולדת בנם. הצעתו לקראו בשם נשיאנו [הרבי הריי"צ. המעתיק] נכונה. ויגדלוהו לתורה לחופה ומעשים טובים. (מענה לחסיד הרב אברהם פאריז, שהודיע לרבי על לידת בנו בד' אלול ה'תש"י. ואכן הילד נקרא בשם יוסף יצחק. ימי מלך כרך ג' עמוד 1094).

כשא' החסידים שאל את הרבי איזה שם לבחור לבנו, השיב הרבי: "כשמו של הצמח צדק"! כשהלה המשיך והקשה "הלוא אין מעניקים שם אחרי אב בחייו, והרי הרבי חי ויחיה לאורך ימים ושנים טובות"? השיב הרבי בסיפור: "פעם בירך הגאון הרגצ'ובי אשה שתזכה בפרי בטן. כעבור זמן התקיימה הברכה, הגיעה האשה אל הגאון בשאלה כיצד לקרוא לרך הנולד, והשיב לה לקוראו בשם 'יוסף', כשהקשתה האשה "והלוא הנך בחיים"? נענה הגאון ואמר "אם כן, אדרבה, גם הוא יחיה"! (מקדש מלך כרך ד' עמוד תקו).

 

כמה שנים לאחר פטירת אביו של הרבי, הרה"ק הרב לוי יצחק שניאורסאהן ע"ה במקום גלותו מתוך יסורים, קרא א' החסידים לבנו שנולד לו בשם 'לוי יצחק'. על כך זכה לקבל אגרת קודש מיוחדת מהרבי, בה כתב:

ב"ה, י"ב סיון תשי"ב
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר מנחם מענדל שי'
שלום וברכה!
זה עתה נתקבל מכתבו, בו מודיע אשר נולד לו בן למזל טוב ונקרא שמו בישראל ע"ש אאמו"ר ז"ל, לאורך ימים ושנים טובות.
והנני בזה להביע ברכתי, אשר הוא וזוגתו שיחיו יגדלוהו לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה ומנוחת הנפש ומנוחת הגוף.
כשאהי' על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכירו ואת זוגתו ואת הרך הנימול שיחיו לבריאות הנכונה ולטוב גשמי ורוחני, ויהי רצון מהשי"ת, אשר כשם שגרם לי קורת רוח ביותר במה שקרא בנו בשם אאמו"ר ז"ל, הרי יזכהו השי"ת להיות בקורת רוח ונחת רוח מכל בני ביתו וגם מעצמו שיחיו, הן ממצבם בגשמיות והן ממצבם ברוחניות, ויזכה לבשר תמיד אך טוב וחסד,
בברכת מזל טוב, מנחם שניאורסאהן.
 

בהתוועדות פומבית שקיים הרבי בש"ק פרשת בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד, התבטא באופן יוצא דופן, בנוגע לנתינת שם על ידי ההורים לבנם הנולד, ולראשונה גם הזכיר את האפשרות של נתינת השם מנחם מענדל, הנה ציטוט של חלק מהדברים:

"עתה בפרט, כאשר החושך הוא כפול ומכופל, כידוע בענין "איילת השחר" שבסמיכות ממש לעלות השחר מתגבר החושך ביותר – הנה כדי לבקוע ולבטל את ההעלמות וההסתרים, יש צורך בענין המופתים, שעי"ז פועלים הזזה בנפש הבהמית וכו'. ולא מתחשבים בכך שזוהי דרך העבודה ששייכת לאדמו"רי פולין, העיקר שיפעלו את הענין. וכיון שיש צורך עתה בענין המופתים, וכאמור שנותנים ל"נגדא" את כל הכוחות של ה"רעיא" – הנה בכוח זה הנני מכריז ואומר:

כל אלה שצריכים להיפקד בבנים – ייפקדו בשנה זו בבנים, ויהיו בנים חסידים (כאשר היו פונים לאדמו"ר האמצעי בבקשת ברכה עבור בנים, היה לפעמים שולח לאחיו ר' חיים אברהם, והיה חובש את השטריימל ומברך שתיפקד בבן זכר, בתנאי שיהיה בן זכר וחסיד) ויקראו אותם על שמו של הרבי.
ואלה שאינם יכולים ליתן שם זה בגלל שהוריהם נקראים בשם זה (כמנהג האשכנזים שנזהרים ליתן שם ההורים בהיותם בחיים) יתנו את השם "מנחם מענדל", שמו של אדמו"ר הצמח צדק.